הבוקר נתקלתי בבעיית אבטחה ראשונה במעלה בקמפוס הר הצופים, המאבטחים עצמם מעודדים כניסה של גורמים בלתי רצויים לתוך הקמפוס! ויותר מכך, תורמים להפצתם הנרחבת!
הכיצד גיליתי זאת? הגעתי רעננה וחייכנית הבוקר לקמפוס, נכנסתי בשער חברה, שמתי את תיקי החביב ליד מאבטחת, עברתי תחת גלאי המתכות ואפילו לא גרמתי לו לצפצף. בינתיים בהיתי במאבטחת דוחפת אצבע שמנונית ודוחה לתוך אפה, מוציאה משם מי יודע מה ועם האיכסה הזו על ידיה פותחת לי את התיק ומחפשת מטעני חבלה! מורחת את כל הירוקת הנזלתית היישר מהאף שלה בתוך תיקי! המאבטחת כנראה מועסקת על ידי גורמים שמעודדים הפצת מחלות בקרב סטודנטים תמימים.
שערוריה!
וכבר כואב לי הגרון.
בלוג יקר, כוסאמאשלך.
חי לך כאן ברשת, בלי שכנים מציקים, אורחים שאתה מקבל ויכול להעיף. לא יודע מה זה שותפים מעצבנים, או בעלי בית ארורים. יושב לך כאן בשקט בעוד מי שאמורה לכתוב לך סובלת שם, בעולם בחוץ.
בלוג יקר, אולי תביא לי קצת כסף? אם תתן לי מליון שקלים וחצי אוכל לקנות לי דירה חביבה ונחמדה. כך לא אצטרך להתמודד עם בעלי בית ושותפים ושאר מיני חולדות. אני מבטיחה לך בלוג יקר שאפילו אקנה את הבית/דירה בירושלים. מבטיחה שאהיה בלוגרית ירושלמית מגניבה שבאמת כותבת בבלוג שלה! על דברים משעשעים! בירושלים! ולא סתם מקטרת פעם בחודש על חוסר הזמן והעומס.
בלוג יקר, אם רק תהיה השוגר דאדי שלי אפסיק לקטר ואוהב אותך ואחבק אותך ואנשק אותך ואמחץ אותך מרוב אהבה ואכתוב בך כל יום (בלי קללות)!
בבקשה בלוג, בבקשה, נמאס לי לגור עם שותפים!
שלך, מלכת הביצה המחולקת הקפואה.