10 במאי, 2009

ערב שירי ארוויזיון ב’התקליט’

תחת הנושאים ירושלים, אוניברסיטה, גייז — macphista בשעה 3:09

אז קיבלתי הודעת SMS לגבי מסיבת ארוויזיון ב”התקליט”. ההודעה הגיעה לקראת חצות, בדיוק כשידידי היקר ואנוכי סיימנו מטלה מעיקה ללימודים ורגעים ספורים לפני הרגע בו רציתי לחזור ולשקוד על עבודה מייגעת שיש להגישה עוד מספר ימים מועט. כמובן שכמה דקות אח”כ מצאנו עצמנו מחכים לקו ה- 19 האחרון ברבע לחצות שייקח אותנו לעיר. כן, אנחנו ההוכחה הקיימת שקיימים סטודנטים הגרים בגבעה שכן יוצאים. 

כשחושבים על זה, זו הפעם השלישית השבוע בה אני יוצאת. וזה עוד אחרי שסירבתי ליציאה עם כמה חברות מהעבודה לכותל. כנראה שלחברותי הדתיות יש חיבה להתפלל בכותל באמצע הלילה אחרי שהן על הרגליים מהבוקר, לימודים, עבודה ו… כותל. הבטחתי שפעם הבאה אלך איתן, הבנתי שהן נעצו שיניהן באיזה פיצה עסיסית אחרי התפילה וטיילו בעיר העתיקה. יכול להיות נחמד. כמובן רק אם אוכל ללכת עם שרשרת צלב הפוך ולהטיף על ביאת האנטי כרייסט. אה, בעצם בנידיקטוס מגיע לכאן כבר מחר, פספסתי.

לעומת זאת, לפני מספר ימים, חברה שגרה בירושלים כבר שנה שלישית התוודתה בפני שעדיין לא הייתה ולו פעם אחת בשוק מחנה יהודה. ועל זה נאמר- אוי ילדת כפר מסכנה שנוסעת כל סופ”ש הביתה. בכל מקרה, הנושא הופקד לטיפולי כמובן ועוד השבוע אני מקווה לתקן זאת.  

נחזור לסיפור הערב. לפני שהגענו להתקליט היינו חייבים לנצל את  20% ההנחה שיש בסאיורי אחרי חצות. אכלנו מהר, שבענו מהר וקפצצנו בעליזות יתרה להתקליט. חשבנו שיהיו מלא הומואים משעשעים מתעלזים להם ממוזיקה מחרידה (בעיני מחרידה, בעיני ידידי הנפלא הארוויזיון יותר מהותי מהבילבורד, שוין). את השיר של קרואטיה שזכה במקום החמישי בשנת 1995 (סלחו לי על חוסר הדיוק, באמת שאין לי מושג בזה) כבר שמענו כשנכנסו להלני המלכה ונכנסנו לאווירת ה… עליזות. עוד לפני שעברנו את דלת הכניסה זיהיתי את חבורת המגניבים שיידעה אותי בערב מעניין זה רוקדים תחת השפעת ייגרמייסטר שמח ומפדחים עצמם לדעת. בסופו של ערב- היה חביב, אבל… חביב בקטנה.

מוזר שערב שירי ארוויזיון שמזוהה כל כך עם הומואים, משך רק… לא יודעת, חמישה הומואים על פי הספירה שלי. אולי הגענו מאוחר מדי, אולי לא הייתי שיכורה מספיק, אבל… ציפיתי ליותר. רוב האנשים היו מפודחים מדי בשביל לרקוד כמו רקדניות רקע של דנה אינטרנשיונל, אלה שרקדו היו מעטים ו… היו יותר מדי בחורות ויותר מדי סטרייטים. היה זוג משעשע ביותר שידעו את כל השירים בעל פה, בחור הומו, בחורה סטרייטית והם כאילו העלו הופעה חביבה בזמן שאחרים כאילו רקדו ובעיקר הסתכלו עליהם.  

התבאסנו די מהר והתחפפנו. טוב, התחפפנו בעיקר בגלל יום הלימודים המעיק שיש לפני מחר והעבודה הנוראה שאם לא אסיים אותה עד יום שני, נדפקתי, אבל ממש ממש נדפקתי. אולי אסיים בטיפ קטן לכל מקום שהוא שמתכוון להעלות ערב ארוויזיון- זה רעיון גאוני! אבל תפרסמו את זה בקהילת ההומואים בעיר, שימו איזה הודעה ב”הקצה” בשני בערב כדי שאנשים שמגיעים ידעו שיש את זה… משהו. ארוויזיון בלי הרבה הומואים זה מעפן.  

אגב, התקליט יראה את גמר הארוויזיון במוצ”ש הקרוב, יש מצב למגניבות יתרה! הומואים… בואו!

אנסה לכתוב בקרוב על ההתלבטות שלי בבחירות לאגודת הסטודנטים, לא יודעת עד כמה זה יעניין כאן אנשים, בעצם, לא יודעת עד כמה זה מעניין אותי, אבל מאחר והחלטתי שאני כן מצביעה ועוד לא החלטתי למי להצביע, צץ לו נושא לדיון. דיון קצר כמובן, אחרת אאבד עניין.

בכל מקרה, בברכת לילה טוב ושבוע נפלא עם הספק ענקי בלימודים! 

מק’

2 בדצמבר, 2008

אה גוועלד (ב”הקצה”)

תחת הנושאים ירושלים, גייז — macphista בשעה 8:41

אוי, פעם הבאה שאתה מביא לכאן ידידה סטרייטית שים לה שלט אזהרה על המצח, היא מאכזבת כאן יותר מדי בחורות” ההגיג הזה נאמר לידידי היקר איתו הלכתי אתמול לערב גוועלד, אחרי ששתי בחורות התחילו איתי, אחת ליטפה את רגלי הנאווה בלי שום ניסיון להסתיר זאת (גם אחרי שידעה שאני סטרייטית, לדעתה “זה יעבור” ) ויותר מדי בחורות מזמזו אותי בניסיונותיי להתנייד במהלך הערב בפאב ומחוצה לו.  

                                — יציאה לפרסומות—

למי שלא מבין ולמי שבמקרה הגיע לכאן דרך גוגל אתן טיפונת רקע בסיסי. ערבי גוועלד מתקיימים בימי שני, בפאבהקצה” ברחוב שושן (מרכז העיר, ירושלים). השמועה אומרת שאמורים להתחיל מוקדם יחסית אבל אתמול אנשים רק התחילו להגיע ב11 וההופעה התחילה לקראת חצות. בתפריט הערב- דראג קווינס מהממות, מוכשרות ומשעשעות, הופעות סטנד אפ על ידי דראג קווינס מצחיקות מהממות ומוכשרות, ו… כן, יש כמה לסביות תורניות שעולות בניסיונות לשעשע או לרגש, אבל בוא נודה בזה, אין על המלכות. ובכלל, פאב מלא אנשים מגניבים, אווירה מצחיקה, כייפית וזורמת ונראה לי שזה המקום היחידי שיצא לי להיות בשנים האחרונות בו השמיעו שירים של אייס אוף בייז ויכולתי לקפצץ מאושרת ולשיר את המילים בלי שום טיפת בושה. I saw the sun and it opened up my eyes…          

                                —חזרה מהפרסומות—

תמיד הייתי בחורה גיי פרנדלי, אני חושבת שעוד מגיל העשרה היו לי ידידים הומואים, חברות לסביות, דו מיניות, חברים/ות סקרנים/ות וכו’ וכו’. אבל בכל זאת, היו לי כמה סטיגמות לגבי העולם ההומו לסבי. רוב הסטיגמות נשברו אתמול בלילה:

  1. כל ההומואים מטופחים- ממש לא. נכון, רובם באמת משקיעים בעצמם ובגוף שלהם אבל היו כמה וכמה שנראו כמו הובואים שצצו מתחתית של ביוב.
  2. אין הרבה הומואים אחרי גיל 30. עוד טעות. חלק ממלכות הדראג עברו 30 והיו גם בקהל חבר’ה יותר מבוגרים.
  3. כל ההומואים בנפשם הם פולניות ממורמרות. נייט. מסתבר שיש כמה הומואים מצחיקים, מגניבים ששפת הפולנייה לא קיימת במילון שלהם.
  4. כל הלסביות הן שמנות ולא מטופחות. ובכן… זה קצת בעייתי. לסביות ממש מטופחות, לא ראיתי הערב. כן, היו כאלה שהתאפרו קצת (וטרחו להזכיר שזה יוצא מן הכלל), היו כאלה שנראו ממש ממש טוב (אוי, הייתה שם איזה ילדונת בת 20 בלונדינית יפיפייה. אם היא הייתה מתחילה איתי אולי הפוסט הזה היה נראה אחרת, אבל… היא לא. היא הייתה צמודה לבלונדינית אחרת), היו גם כמה שהתלבשו קצת יותר מושקע מאשר טי שרט וג’ינס… אבל בכל זאת, רוב הלסביות, עד כמה שראיתי אתמול בערב ובכלל בהיכרותי הרחבה עם העולם הזה, לא ממש משקיעות בעצמן.
  5. רוב הלסביות מעצבנות בכלליות. אז זהו, שלא! היו כמה לסביות ממש ממש משעשעות. כן, אפילו מצאתי לסבית אחת (שמשום מה מדברת על עצמה כ”ילד” ) שאין לה עקרונות או אידיאולוגיה לסבית פמיניסטית מטרידה ואפשר היה סתם לקשקש איתה ולצחוק מבלי לחשוב “אוי, לסבית מעצבנת, סתמי כבר”.
  6. יש לי רדאר הומואים-לסביות מושלם. לא טועה אף פעם! פחחחחח….. אני מתחילה לחשוב שכל הבחורים שמסתכלים עלי (על הפנים, ולא בוהים רק בחזה) לא חושבים לעצמם “ממממ…. מה הייתי עושה לה…” אלא חושבים “מעניין באיזה סומק היא משתמשת ואם הוא מעורב בשימר”. ובמילים אחרות- אני כל כך לא יודעת להבדיל בין סטרייטים לגייז. מבחינתי, כל מי שאני פוגשת הוא הומו או היא לסבית, עד שהם מוכיחים אחרת.

ולסיכום- אנקדוטת היום שאחרי:

שיעור ראשון על הבוקר, מגיעה עם התיק שהייתי איתו בפאב אתמול ולובשת את אותו הג’ינס מהלילה. מאחרת לשיעור כהרגלי, מתמקמת, מחפשת את הקלמר שלי בתיק, לא מוצאת. בעצבים אני שופכת את כל תכולת התיק על השולחן ומלבד הקלמר, הקליפסים ושאר דברי הבחורות והלימודים שמשתוללים לי בשק ההפתעות הזה, נפלו גם איזה 2-3 קונדומים. [לרגל יום האיידס הבינלאומי חילקו אתמול בלילה קונדומים וסיכות. אחרי שהשוק הראשוני של “את סטרייטית?!” עבר, נראה שהיו כמה שדווקא נהנו למצוא בחורה שזה לא יהיה בזבוז טוטאלי מוחלט (בעזרת השם) לתת לה קונדומים אז… אני מסודרת לתקופה הקרובה] אחרי שחייכתי בביישנות ומלמלתי “כן, יש לי חיים מסעירים“, אספתי את חפצי ואת קונדומיי והצלחתי להישאר יחסית ערה בשיעור הראשון, פניתי ללכת לשיעור הבא. מאחרת כמובן (מיותר לציין את זה בכלל), נכנסת לכיתה, כולם כבר יושבים והפלאפון שלי מתחיל לצלצל. שולפת אותי במהירות מכיס הג’ינס ויחד איתו נזרק לחלל החדר עוד קונדום והזמנה למסיבה SEXY PRIDE PARTY (מועדון הקמפוס ב 11.12.08). 

 אה גוועלד.